לכבוד תמר שרעבי
הנידון: אבחון מחלת הצליאק
צליאק הינה מחלת מעיים נפוצה יחסית הגורמת לתחלואים שונים.
כיום אנו יודעים שכרסת מתרחשת עקב רגישות לאחד מהחלבונים המרכיבים את הקמח, הנקרא גלוטון, או בצורה יותר מדויקת אחד מחלקיו של חלבון הגלוטן הנקרא "גליאדין" הוא זה הגורם את הנזק במחלת הכרסת. שילוב של חשיפה לגליאדין וגנטיקה מתאימה בשילוב של גרויים סביבתיים מביא להתפרצות המחלה. חשיפה לגלוטון גורמת לנזק חמור ע"י כך שהיא מצפה את המעי הדק.
לאחר גילוי זה הומר שמה של המחלה באופן רישמי מכרסת ל"מחלת מעי המושרית על ידי גלוטון" או באנגלית
- GLUTEN-INDUCED ENTEROPATHY
צורת המחלה ה"קלאסית" – באה לידי ביטוי לרוב בגיל צעיר, עד גיל שנתיים. הילדים מתוארים כבעלי משקל נמוך מתחת לנורמה לגילם, בטנם תפוחה ושרירי גופם מדולדלים. ההורים מספרים על יציאות גדולות, שומניות, בעלות ריח חריף, ומדווחים על התנהגות רגיזה או חסרת שמחת חיים. תסמינים אלו הופיעו אצל בנך יוגב ולכן נשלח לבדיקות דם מעמיקות.
בדר"כ בבדיקות המעבדה מתגלה אנמיה ורמת חלבון נמוכה בדם. לעיתים נמצאת גם הפרעה קלה של תפקודי כבד. כמו כן בדיקות ספציפיות לזיהוי המחלה המתבססות על נוגדנים בדם הן חיוביות.
לאחר הופעת התסמינים והבדיקות הנדרשות, בהנחה שהמטופל הוא אכן חולה צליאק, מוצאים בבדיקה מיקרוסקופית של ביופסיה מהמעיים תמונה המתאימה למחלת הכרסת.
צורת המחלה הלא "קלאסית" – מאחר והמחלה פוגעת בדפנות המעי הדק יסבלו חולי הצליאק מחסרים תזונתיים משמעותיים. מסתבר גם שלאלפא דליאידין יש השפעה מעכבת על מערכת החיסון ולכן כנראה כי יש קשר בין צליאק למחלות נוספות כגון:
בעיות אור
חוסר איזון בפעולות בלוטות התריס
סכרת נעורים
הפערות פסיכיאטריות למינהן
סיכון מוגבר להתפתחות גידוליים סרטניים
אני ממליצה לערוך ביופסיה של המעי הדק לאיבחון נוסף, הדרך הכמעט-ודאית היחידה כיום לאבחון המחלה היא באמצעות הביופסיה, אנדוסקופיה. בדיקה היסטולוגית של הביופסיה מגלה צלקות וניוון של הסיסים, שהם מבנים זעירים דמויי שערות היוצאים מדופן המעי ותפקידם להגדיל משמעותית את שטח הפנים של המעי בכדי לשפר את יעילות ספיגת החומרים המזינים. ישנו מספר זעום של חולי צליאק המגלים תופעות פיזיולוגיות אחרות, ולכן הביופסיה קשה לזיהוי במקרים אלה. מקרה נוסף שבו ביופסיה לא תעזור היא לאחר דיאטה ארוכה ללא גלוטן. לאחר זמן זה, או במקרה של ילדים שגדלו מגיל צעיר ללא גלוטן, לא ניתן לסמוך על הביופסיה ולא על בדיקת נוגדנים בדם, ולכן בדיקת צליאק חוזרת תתבצע באמצעות בדיקה גנטית או - במקרים מסוימים – אף תתבצע "דיאטת גלוטן" של אכילת גלוטן למספר חודשים ולאחריה בדיקות דם וביופסיה.
בכבוד רב
ד"ר כץ
הנידון: אבחון מחלת הצליאק
צליאק הינה מחלת מעיים נפוצה יחסית הגורמת לתחלואים שונים.
כיום אנו יודעים שכרסת מתרחשת עקב רגישות לאחד מהחלבונים המרכיבים את הקמח, הנקרא גלוטון, או בצורה יותר מדויקת אחד מחלקיו של חלבון הגלוטן הנקרא "גליאדין" הוא זה הגורם את הנזק במחלת הכרסת. שילוב של חשיפה לגליאדין וגנטיקה מתאימה בשילוב של גרויים סביבתיים מביא להתפרצות המחלה. חשיפה לגלוטון גורמת לנזק חמור ע"י כך שהיא מצפה את המעי הדק.
לאחר גילוי זה הומר שמה של המחלה באופן רישמי מכרסת ל"מחלת מעי המושרית על ידי גלוטון" או באנגלית
- GLUTEN-INDUCED ENTEROPATHY
צורת המחלה ה"קלאסית" – באה לידי ביטוי לרוב בגיל צעיר, עד גיל שנתיים. הילדים מתוארים כבעלי משקל נמוך מתחת לנורמה לגילם, בטנם תפוחה ושרירי גופם מדולדלים. ההורים מספרים על יציאות גדולות, שומניות, בעלות ריח חריף, ומדווחים על התנהגות רגיזה או חסרת שמחת חיים. תסמינים אלו הופיעו אצל בנך יוגב ולכן נשלח לבדיקות דם מעמיקות.
בדר"כ בבדיקות המעבדה מתגלה אנמיה ורמת חלבון נמוכה בדם. לעיתים נמצאת גם הפרעה קלה של תפקודי כבד. כמו כן בדיקות ספציפיות לזיהוי המחלה המתבססות על נוגדנים בדם הן חיוביות.
לאחר הופעת התסמינים והבדיקות הנדרשות, בהנחה שהמטופל הוא אכן חולה צליאק, מוצאים בבדיקה מיקרוסקופית של ביופסיה מהמעיים תמונה המתאימה למחלת הכרסת.
צורת המחלה הלא "קלאסית" – מאחר והמחלה פוגעת בדפנות המעי הדק יסבלו חולי הצליאק מחסרים תזונתיים משמעותיים. מסתבר גם שלאלפא דליאידין יש השפעה מעכבת על מערכת החיסון ולכן כנראה כי יש קשר בין צליאק למחלות נוספות כגון:
בעיות אור
חוסר איזון בפעולות בלוטות התריס
סכרת נעורים
הפערות פסיכיאטריות למינהן
סיכון מוגבר להתפתחות גידוליים סרטניים
אני ממליצה לערוך ביופסיה של המעי הדק לאיבחון נוסף, הדרך הכמעט-ודאית היחידה כיום לאבחון המחלה היא באמצעות הביופסיה, אנדוסקופיה. בדיקה היסטולוגית של הביופסיה מגלה צלקות וניוון של הסיסים, שהם מבנים זעירים דמויי שערות היוצאים מדופן המעי ותפקידם להגדיל משמעותית את שטח הפנים של המעי בכדי לשפר את יעילות ספיגת החומרים המזינים. ישנו מספר זעום של חולי צליאק המגלים תופעות פיזיולוגיות אחרות, ולכן הביופסיה קשה לזיהוי במקרים אלה. מקרה נוסף שבו ביופסיה לא תעזור היא לאחר דיאטה ארוכה ללא גלוטן. לאחר זמן זה, או במקרה של ילדים שגדלו מגיל צעיר ללא גלוטן, לא ניתן לסמוך על הביופסיה ולא על בדיקת נוגדנים בדם, ולכן בדיקת צליאק חוזרת תתבצע באמצעות בדיקה גנטית או - במקרים מסוימים – אף תתבצע "דיאטת גלוטן" של אכילת גלוטן למספר חודשים ולאחריה בדיקות דם וביופסיה.
בכבוד רב
ד"ר כץ
No comments:
Post a Comment